אשנטלוה מסיקין בא נגזל לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין
ברבא לא אמר כרבה בר רב הונא הרי היא יוצאה מתחת ידו בדינא משמע ורבה בר רב הונא לא אמר כרבא הרי היא יוצאה מתחת ידו בעינא משמע
גרב אשי אמר לצדדין קתני כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות ואכל את הפירות ומכר את השדה בא לוקח לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין
דבין לרבא בין לרבה בר רב הונא מלוה על פה הוא ומלוה על פה אינו גובה מנכסים משועבדים
ההכא במאי עסקינן כשעמד בדין והדר זבין
ואי הכי פירות נמי כשעמד בדין על הקרן ולא עמד בדין על הפירות ומאי פסקא סתמא דמילתא כי תבע איניש קרנא תבע ברישא
זוסבר שמואל לוקח מגזלן לית ליה שבחא
חוהא א"ל שמואל לרב חיננא בר שילת אמליך וכתוב שופרא שבחא ופירי
טבמאי אי בבעל חוב מי אית ליה פירי והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח שבח אין אבל פירות לא אלא לאו בלוקח מגזלן
יאמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון שיש לו קרקע
יאא"ל אביי וכי מותר ללות סאה בסאה במקום שיש לו קרקע
יבא"ל התם הלואה הכא זביני
יגאיכא דאמרי אמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון שקנו מידו
ידא"ל אביי וכי מותר ללות סאה בסאה במקום שקנו מידו
טוא"ל התם הלואה והכא זביני:
טזגופא אמר שמואל בעל חוב גובה את השבח אמר רבא תדע שכך כותב לו מוכר ללוקח אנא איקום ואשפי ואדכי ואמריק זביני אילין אינון ועמליהון ושבחיהון ואיקום קדמך וצבי זבינא דנן וקביל עלוהי
יזא"ל רב חייא בר אבין לרבא אלא מעתה מתנה דלא כתיב ליה הכי ה"נ דלא טריף שבחא א"ל אין
יחוכי יפה כח מתנה ממכר א"ל אין יפה ויפה
יטאמר רב נחמן הא מתניתא מסייע ליה למר שמואל והונא חברין מוקים לה במילי אחריני דתניא המוכר שדה לחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין
כוהונא חברין מוקים לה במילי אחריני בלוקח מגזלן
כאתניא אידך המוכר שדה לחבירו והשביחה ובא בעל חוב וטרפה כשהוא גובה אם השבח יותר על היציאה נוטל את השבח מבעל הקרקע והיציאה מבעל חוב ואם היציאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח מבעל חוב
כבוהא שמואל במאי מוקים לה אי בלוקח מגזלן קשיא רישא דאמר שמואל לוקח מגזלן לית ליה שבחא אי בבעל חוב קשיא רישא וסיפא דאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח
כגאיבעית אימא בלוקח מגזלן כגון שיש לו קרקע אי נמי בשקנו מידו